ניתוחים רפואיים מהווים חלק בלתי נפרד מהמערכת הרפואית המודרנית, אך גם חושפים את המטופל לסיכונים משמעותיים. בעוד מרבית הניתוחים מתבצעים כשורה, ישנם מקרים בהם מתרחשת תקלה – ולעיתים התקלה הזו אינה רק "תוצאה מצערת", אלא רשלנות רפואית של ממש. במאמר זה נסקור את ההגדרה המשפטית של רשלנות רפואית בניתוח, נבחן את השלבים שבהם עלולה להתרחש הרשלנות, נציג דוגמאות מהפסיקה, נבין את ההבדל בין טיפול ציבורי לפרטי – ונבהיר כיצד עורך דין לענייני נזיקין יכול לסייע.
מהי רשלנות רפואית בניתוח?
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מהתנהגות סבירה ומקובלת של איש מקצוע רפואי באותן נסיבות. כאשר מדובר בניתוחים, מדובר בתחום רגיש במיוחד שבו כל טעות עלולה להוביל לנכות, פגיעה תפקודית קשה או אפילו מוות.
בתי המשפט בוחנים האם הרופא או הצוות הרפואי פעלו בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים, ואם לא – האם יש קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לנזק שנגרם למטופל.
באילו שלבים עלולה להתרחש רשלנות בניתוח?
שלב ההכנה לניתוח
בשלב זה חלה חובה על הרופאים לערוך את כל הבדיקות הנדרשות, לאבחן במדויק את מצבו של המטופל, ולוודא שהמטופל נתן הסכמה מדעת מלאה. רשלנות בשלב ההכנה עשויה לכלול:
- אבחנה רפואית שגויה שהובילה לניתוח מיותר
- היעדר בדיקות חיוניות (כמו הדמיה, בדיקות קרישה ועוד)
- אי מתן הסבר מספק על הסיכונים, האלטרנטיבות ותוצאות אפשריות
במהלך הניתוח עצמו
בשלב הקריטי של ביצוע הניתוח עצמו, רשלנות כירורגית מתבטאת לעיתים בטעויות חמורות במיוחד:
- ניתוח באיבר הלא נכון או בצד שגוי של הגוף
- השארת תחבושת, ספוג או כלי ניתוח בגוף המטופל
- פגיעה באיברים סמוכים בשל חוסר מיומנות
- הרדמה לא תקינה או חוסר ניטור של מדדים חיוניים
בשלב לאחר הניתוח
- זיהום שלא אובחן בזמן
- שחרור מוקדם מדי מאשפוז
- התעלמות מתסמינים חוזרים שמעידים על סיבוך
מקרה מהפסיקה: תחבושת שנותרה בגוף המטופלת
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי, אישה עברה ניתוח להסרת גידול ולאחריו סבלה מכאבים וזיהומים. בבדיקות שנערכו התברר כי תחבושת כירורגית נותרה בגופה. בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית חמורה, ופסק לה פיצויים בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ואובדן השתכרות.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
ניתוחים קיסריים – בין אם מתוכננים ובין אם חירומיים – מחייבים שיקול דעת זהיר, תגובה מהירה לסימני מצוקה עוברית, והיערכות מראש לסיבוכים אפשריים. דוגמאות לרשלנות בתחום זה כוללות:
- איחור בהחלטה לבצע ניתוח חירום
- פגיעה ברחם או באיברים סמוכים עקב חיתוך לא מדויק
- היעדר מעקב ראוי לאחר ההליך
במקרים כאלה, הנזק עלול להיגרם הן לאם והן לעובר, ולעיתים מדובר בפגיעות בלתי הפיכות.
היבטים מיוחדים בניתוחים פלסטיים ואסתטיים
בניגוד לניתוחים רפואיים שמבוצעים לצורך בריאותי, ניתוחים פלסטיים מבוצעים לרוב על רקע אסתטי, והם כוללים רף ציפיות גבוה מצד המטופלים. רשלנות רפואית בתחום זה מתרחשת כאשר:
- המטופל לא קיבל הסבר מספק על סיכונים והשלכות
- לא הובהר כי אין התחייבות לתוצאה אסתטית מסוימת
- התוצאה גרועה באופן משמעותי מהמובטח – תוך פגיעה במראה החיצוני או העצמי
גם כאשר לא נגרם נזק תפקודי – פגיעה בדימוי העצמי או נזק נפשי יכולים להקים עילה לתביעה.
מה ההבדל בין טיפול רפואי פרטי לציבורי?
חובת הזהירות – זהה בכל מסגרת
החוק אינו מבחין בין טיפול בבית חולים ממשלתי לבין טיפול במרפאה פרטית. בכל מקרה, הצוות הרפואי מחויב לסטנדרט המקצועי הגבוה ביותר.
ההבדלים הפרקטיים:
- תיעוד רפואי: לרוב מסודר יותר במערכת הציבורית. במרפאות פרטיות עלולים להיות חוסרים בתיעוד.
- התחייבויות והבטחות: בטיפולים פרטיים יש לעיתים מסמכים, חוזים או מצגים המהווים התחייבות לתוצאה מסוימת – והפרתם עשויה להיחשב רשלנות ואף הפרת חוזה.
- ציפייה לשירות פרימיום: מטופל ששילם אלפי שקלים מצפה לרמת טיפול גבוהה במיוחד. אם זו לא מתקיימת – ייתכן שייקבע כי הייתה התרשלות.
מסקנה:
בין אם הניתוח בוצע בבית חולים ממשלתי או אצל רופא פרטי, הזכות של המטופל לקבל טיפול תקין והוגן עומדת בעינה. במידה ונגרם נזק – ניתן לתבוע כל גורם רפואי שהיה מעורב.
מהו תפקידו של עורך דין לענייני נזיקין?
כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית בניתוח, יש לפנות מידית אל עורך דין לענייני נזיקין המתמחה בתחום. עורך דין מיומן יידע:
- לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי
- להפנות למומחה רפואי רלוונטי לצורך חוות דעת
- להעריך את סיכויי התביעה
- לייצג את הנפגע לאורך ההליך המשפטי
רשלנות רפואית היא תחום מורכב – משפטית ורפואית – ולכן חשוב לפנות למשרד שמתמחה באופן ממוקד בתחום זה.
מה ההבדל בין רשלנות רפואית לרשלנות כללית?
בשונה מרשלנות "רגילה", שמבוססת על מבחן האדם הסביר, רשלנות רפואית נבחנת לפי מבחן הרופא הסביר – כלומר: מה היה עושה איש מקצוע מיומן באותו תחום בנסיבות דומות.
במקרים אלה יש צורך:
- בהצגת חוות דעת רפואית משפטית
- בהוכחת קשר סיבתי בין המעשה הרשלני לבין הנזק
- בניתוח מקצועי של הנזק הרפואי, הפיזי והנפשי
בתי המשפט לא פוסקים על סמך תחושת בטן – אלא על סמך ראיות ברורות, תיעוד וחוות דעת.
אילו פיצויים ניתן לקבל?
במקרים של רשלנות רפואית בניתוח, ניתן לקבל פיצויים בגין:
- כאב וסבל
- אובדן כושר עבודה
- הוצאות רפואיות ושיקומיות
- פגיעה באוטונומיה
- עוגמת נפש
- פיצויים לבני משפחה (במקרה של פטירה או נכות קשה)
גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לחומרת הנזק, לגיל הנפגע, וליכולת ההוכחה.
חוק זכויות החולה – יסוד משפטי בתביעה
חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, מעגן את הזכות למידע רפואי, להסכמה מדעת ולבחירה חופשית בטיפול. כאשר ההסכמה נלקחה בצורה שגויה, חלקית או כלל לא ניתנה – ניתן לבסס עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה, גם אם לא הוכח נזק פיזי ממשי.
תיעוד רפואי – נדבך קריטי להוכחה
בעת הגשת תביעה, כל מסמך חשוב:
- סיכומי ניתוח ואשפוז
- מכתבים מרופאים מומחים
- צילומי הדמיה
- תכתובות, הקלטות או טפסי הסכמה
ככל שהתיעוד מדויק ומלא יותר – כך קל יותר לבסס את התביעה ולהוכיח את הקשר הסיבתי.
מניתוח רפואי לנקיטת פעולה משפטית
ניתוחים רפואיים עלולים להסתבך, אך כאשר מדובר בטעות שניתן היה למנוע – ייתכן שהנזק אינו רק רפואי, אלא גם משפטי. אל תתמודדו לבד עם תחושת חוסר הצדק. עורך דין לענייני נזיקין יוכל ללוות אתכם, לנתח את התיק, ולהשיג את הפיצוי המגיע לכם.
רשלנות רפואית בניתוח? אתם לא לבד
משרדנו מתמחה בליווי נפגעי רשלנות רפואית, כולל טעויות כירורגיות, השארת ציוד בגוף, ניתוחים מיותרים או מעקב רפואי כושל. אנו נעניק לכם:
✅ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות
✅ גיוס מומחים רפואיים בעלי שם
✅ טיפול אישי, אנושי ומקצועי
✅ ליווי מלא עד לקבלת פיצוי הוגן
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לצורך בחינת מקרה פרטני.
