כשאתם נכנסים לחדר ניתוח או מתכוננים לטיפול רפואי מורכב, האם אתם באמת יודעים על מה אתם חותמים? האם הרופא הסביר לכם בפירוט מהם הסיכונים האמיתיים? לא מעט מטופלים מגלים רק לאחר מעשה שלא קיבלו את המידע המלא שהיה אמור להיות נמסר להם לפני הטיפול. מדובר על מקרים בהם הצוות הרפואי מתחיל בפרוצדורה מבלי לוודא שהמטופל באמת מבין ומסכים למה שעומד לקרות לו.
היעדר הסכמה מדעת הוא אחת מעילות התביעה המרכזיות בתחום הרשלנות הרפואית בישראל. מדובר במצבים שבהם המטופל לא קיבל הסברים נאותים על הטיפול שעבר, על הסיכונים שהיו כרוכים בו, או על האפשרויות החלופיות שעמדו לרשותו. התוצאה? פגיעה בזכותו הבסיסית לקבל החלטה מושכלת לגבי גופו ובריאותו. במקרים רבים, לו היה המטופל מקבל את המידע המלא, הוא היה בוחר דרך טיפול אחרת או אפילו היה מוותר על הטיפול לחלוטין.
מהי הסכמה מדעת ומדוע זה חשוב?
הסכמה מדעת היא יותר מסתם חתימה על טופס. זוהי זכות יסוד של כל מטופל לקבל מידע מלא ונגיש על הטיפול המוצע לו, כך שיוכל לקבל החלטה חופשית בצורה המתאימה לו ביותר. חוק זכויות החולה מ-1996 מעגן עקרון זה ומחייב את הצוות הרפואי למסור למטופל את כל המידע הדרוש כדי שיוכל להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
המידע שיש למסור הוא, בין השאר, תיאור מדויק של ההליך הרפואי ומטרתו, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפול כולל תופעות לוואי, חלופות טיפוליות אחרות הקיימות, התוצאות הצפויות מהטיפול ומהעדר טיפול, ומידע על היותו של הטיפול חדשני אם זה המצב.
כמה מידע זה מספיק?
השאלה המרכזית שמעסיקה את בתי המשפט היא: עד כמה מפורט צריך להיות ההסבר? לפי הפסיקה הישראלית, אין צורך לפרט כל סיבוך אפשרי, אלא רק את הסיכונים המהותיים והשכיחים יחסית. הכלל הוא שיש למסור מידע על סיכונים שיש להם הסתברות התממשות של כאחוז עד שני אחוזים ומעלה.
עם זאת, חובת הגילוי הופכת נרחבת יותר בטיפולים אלקטיביים (לא דחופים) כמו ניתוחים פלסטיים, בטיפולים שבהם משמעות הסיכון חמורה במיוחד, ובמקרים שבהם קיימות חלופות טיפוליות רבות
חובת גילוי מוגברת בטיפולים אלקטיביים
בטיפולים רפואיים אלקטיביים, כמו ניתוחים קוסמטיים או פרוצדורות שיפור מראה, חובת הגילוי גוברת משמעותיה. הסיבה פשוטה: כשאין דחיפות רפואית, למטופל יש זמן לשקול ולבחון את החלופות, ולכן הוא זכאי למידע מקיף ביותר.
במקרים כאלה, הרופא נדרש להסביר גם סיכונים נדירים יחסית, את כל האפשרויות הטכניות השונות לביצוע הטיפול, החלופות הלא-ניתוחיות שעשויות להיות זמינות, ואת הניסיון האישי שלו בביצוע הפרוצדורה הספציפית.
מתי לא נדרשת הסכמה מדעת?
החוק מכיר במספר מצבים חריגים שבהם ניתן לתת טיפול ללא הסכמה מדעת:
מצבי חירום רפואיים
כשהמטופל נמצא בסכנת חיים מיידית ואין זמן לקבל הסכמתו, ניתן לטפל בו ללא הסכמה. דוגמאות לכך כוללות מטופל מחוסר הכרה שזקוק להחייאה, כוויות חמורות הגורמות לכאבים עזים, ושבר בירך אצל קשישים (שנחשב מצב חירום רפואי).
מטופל שאינו מסוגל לתת הסכמה
במקרים שבהם מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמה, ובתנאי שלא ידוע שהוא מתנגד לטיפול.
טיפול בניגוד לרצון המטופל
במקרים יחידים ובתנאים מחמירים, ניתן לטפל במטופל אפילו כשהוא מתנגד, אם נשקפת לו סכנה חמורה לחיים, הטיפול דרוש בדחיפות, ווועדת אתיקה אישרה את הטיפול.
עילות התביעה בגין היעדר הסכמה מדעת
כשמטופל לא קיבל הסכמה מדעת נאותה, עשויות לקום לו מספר עילות תביעה:
- רשלנות רפואית קלאסית – אם המטופל יכול להוכיח שלו היה מקבל את המידע המלא, הוא לא היה מסכים לטיפול, הוא יכול לתבוע את מלוא הנזקים שנגרמו לו. זוהי העילה החזקה ביותר, אך גם הקשה ביותר להוכחה.
- פגיעה באוטונומיה – זוהי עילה חדשנית שפותחה בפסיקה הישראלית. גם אם המטופל היה עובר את הטיפול בכל מקרה, הוא זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בזכותו לקבל החלטה מושכלת. מדובר בפיצוי עבור הפגיעה בכבודו ובאוטונומיה שלו.
דוגמאות להיעדר הסכמה מדעת
בניתוחים
– אי-הסברת סיכונים מהותיים לפני ניתוח אלקטיבי
– החתמה על טופס הסכמה ביום הניתוח עצמו
– אי-הסברה על חלופות ניתוחיות שונות
בטיפולים קוסמטיים
– אי-הסברת הסיכון להותרת צלקות בטיפולי לייזר
– אי-הסברת הסיכון לתוצאות א-סימטריות בניתוחים פלסטיים
בטיפולים גינקולוגיים
– אי-הסברה על בדיקות סקר למומים בהריון
– אי-הסברה על זמינות בדיקות גנטיות
בכירורגיה ילדים
– אי-הסברה להורים על הסיכונים בניתוחים אלקטיביים
– אי-קבלת הסכמת הקטין עצמו כשנדרשת
מתי חייבת להיות הסכמה בכתב?
החוק מחייב הסכמה בכתב בניתוחים (למעט כירורגיה זעירה), צנתורים של כלי דם, דיאליזה, קרינה מייננת (רדיותרפיה), טיפולי הפריה חוץ-גופית, כימותרפיה לטיפול בסרטן, והיפנוזה טיפולית.
חשוב לזכור: חתימה על טופס אינה מספיקה בפני עצמה. הטופס חייב להיות מלווה בהסבר בעל-פה מפורט, והמטופל חייב להבין את תוכנו.
הפיצויים הצפויים
הפיצוי במקרים של היעדר הסכמה מדעת תלוי בסוג העילה ובנסיבות המקרה:
- פיצוי מלא – כשניתן להוכיח שהמטופל לא היה מסכים לטיפול לו היה מקבל את המידע המלא, הוא זכאי לפיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמו לו.
- פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה – גם כשלא ניתן להוכיח שהמטופל היה נמנע מהטיפול, הוא זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בזכותו לקבלת החלטה מושכלת. סכומי הפיצוי בעילה זו נעים בדרך כלל בין כמה אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת הפגיעה ונסיבות המקרה.
המקרים המורכבים של הסכמה חלקית
לעיתים המטופל מקבל חלק מהמידע אך לא את כולו. במקרים כאלה, בית המשפט בחן:
– איזה מידע נמסר ואיזה לא
– האם המידע שלא נמסר היה משפיע על ההחלטה
– האם המטופל שאל שאלות שלא נענו כראוי
הזמן המתאים למתן ההסכמה
ההסכמה חייבת להינתן "זמן סביר" לפני הטיפול. המשמעות:
– לא ביום הטיפול עצמו (אלא אם כן מדובר בחירום)
– כשהמטופל רגוע ויכול לעבד את המידע
– כשיש לו זמן לשאול שאלות ולקבל תשובות
– כשיש לו אפשרות להתייעץ עם גורמים נוספים אם הוא רוצה
חובות מיוחדות בטיפולים בקטינים
בטיפולים בילדים, הנושא מורכב יותר – עד גיל 14 נדרשת הסכמת ההורים בלבד, מגיל 14 לטיפולים שגרתיים ניתן להסתפק בהסכמת הקטין, לטיפולים מורכבים נדרשת הסכמת ההורים וההסברה לקטין, ומגיל 16 לבדיקות גנטיות נדרשת הסכמת הקטין והוריו.
כיצד להוכיח היעדר הסכמה מדעת?
הוכחת העילה מצריכה תיעוד רפואי המראה מה הוסבר ומה לא, עדויות של המטופל ובני משפחתו, חוות דעת מומחים על מה שהיה צריך להיות מוסבר, והשוואה לטפסי הסכמה מקובלים.
מתי לפנות לייעוץ משפטי?
כדאי לשקול פנייה לעורך דין במקרים בהם נגרם לכם נזק בטיפול רפואי שלא הוסברו לכם הסיכונים שלו, גיליתם שהיו חלופות טיפוליות שלא הוצעו לכם, חתמתם על טופס הסכמה ללא הסבר מתאים, או שהטיפול בוצע במהירות יתר ללא מתן זמן לשיקול.
שאלות ותשובות נפוצות
לא. חתימה על טופס הסכמה אינה מהווה "חסינות" מפני תביעה. אם הטופס לא הוסבר כראוי, אם לא כלל את כל המידע הנדרש, או אם המטופל לא הבין את תוכנו – עדיין יכולה להיות עילת תביעה. בנוסף, גם אם הוסבר על סיבוך שהתרחש, אך הסיבוך נגרם בשל רשלנות בביצוע הטיפול עצמו, המטופל יכול לתבוע בגין הרשלנות.
החוק דורש "זמן סביר" לפני הטיפול. המשמעות משתנה לפי סוג הטיפול – בניתוח מתוכנן יש לקבל הסכמה כבר בביקור הקדם-ניתוחי ולא ביום הניתוח עצמו. בטיפולים פשוטים יותר, ההסכמה יכולה להינתן קרוב יותר למועד הטיפול. העיקרון הוא שהמטופל יקבל זמן מספיק לעכל את המידע ולשקול את החלטתו.
זה תלוי בסוג הסיכון. אם מדובר בסיכון מהותי ושכיח (בדרך כלל 1%-2% ומעלה), אי-ההסברה עליו יכולה להוות עילת תביעה. אם המטופל יכול להוכיח שלו היה יודע על הסיכון הוא לא היה מסכים לטיפול, הוא יוכל לתבוע את מלוא הנזקים. אם לא יוכל להוכיח זאת, הוא עדיין זכאי לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
כן, יש הבדל משמעותי. בניתוחים דחופים שבהם עיכוב עלול להיות מסכן חיים, חובת הגילוי פחותה יותר והסכמה יכולה להיות קצרה ופחות מפורטת. לעומת זאת, בניתוחים אלקטיביים (כמו ניתוחים פלסטיים) חובת הגילוי רחבה הרבה יותר ויש להסביר גם על סיכונים נדירים יחסית.
הרופא חייב לוודא שהמטופל מבין את ההסברים. אם יש מחסום שפה, יש להיעזר במתרגם או לתת את ההסברים בשפה שהמטופל מבין. טפסי הסכמה צריכים להיות זמינים בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית. אי-הבנה בגלל מחסום שפה יכולה להוות עילת תביעה בגין היעדר הסכמה מדעת אמיתית.
משרד גדעון פנר - עורך דין לענייני נזיקין
היעדר הסכמה מדעת הוא עילת תביעה משמעותית בתחום הרשלנות הרפואית. המטרה של החוק והפסיקה היא להבטיח שכל מטופל יוכל לקבל החלטות עצמאיות לגבי גופו ובריאותו. גם כשהטיפול הרפואי עצמו בוצע ברמה מקצועית גבוהה, אי-מתן המידע הנדרש עשוי להקים עילת תביעה.
הזכות לקבל מידע מלא ונגיש על הטיפול הרפואי היא זכות יסוד, והפגיעה בה זוכה להכרה משפטית ולפיצוי כספי. במקרים רבים, הפיצוי על פגיעה באוטונומיה ניתן גם כשלא ניתן להוכיח שהמטופל היה נמנע מהטיפול לו היה מקבל את המידע המלא.
משרד עורכי הדין פנר גדעון מתמחה בתחום הנזיקין ובפרט ברשלנות רפואית, ובעל ניסיון מוכח בטיפול בתיקי היעדר הסכמה מדעת. המשרד מספק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין, תוך הבנה עמוקה של המורכבות הרפואית והמשפטית של תחום זה.
אם אתם סבורים כי נפגעתם בגין היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי, או אם יש לכם שאלות בנושא – צרו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ראשונה. הייעוץ הראשון ניתן ללא התחייבות כספית, ובו נוכל לבחון יחד את המקרה ולהעריך את סיכויי התביעה.
