רשלנות רפואית בלידה

מצוקה עוברית שלא אובחנה בזמן – אחד המקרים הקריטיים ביותר הוא כאשר התינוק חווה מצוקה עוברית במהלך הלידה, אך הצוות הרפואי לא מזהה את הסימנים או לא מגיב בזמן. מצוקה עוברית עלולה להתבטא בהאטות או האצות דופק של העובר, ירידה ברמת החמצן המגיעה אליו, או שינויים במונטור העוברי. אי זיהוי מצב זה עלול להוביל לנזק מוחי קבוע, שיתוק מוחין (CP), או במקרים קיצוניים למוות התינוק.

עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי דחוף – במקרים מסוימים, יש צורך דחוף בביצוע ניתוח קיסרי כדי להציל את חיי האם או התינוק. עיכוב בלתי סביר בקבלת החלטה זו או בביצועה עלול לגרום לנזקים חמורים. למשל, כאשר קיימת מצוקה עוברית חמורה, שליית פתח, פרסומטציה (אי התאמה בין גודל התינוק לאגן האם), או דימום חמור.

טכניקות לידה שגויות – שימוש לא נכון בכלי עזר ללידה כמו ואקום או מלקחיים עלול לגרום לפגיעות חמורות. כך גם ביצוע לא תקין של אפיזיוטומיה (חתך בפרינאום) או אי ביצועה כאשר היא נדרשת, עלול להוביל לקרעים חמורים מדרגה 3-4 שפוגעים בסוגרי פי הטבעת ומשפיעים על איכות החיים לשנים רבות.

בעיות בלידה מוקדמת – כאשר מתרחשת לידה מוקדמת, יש פרוטוקולים מיוחדים שנועדו להכין את העובר ולהפחית סיכונים. אי מתן סטרואידים להבשלת ריאות העובר, או אי מתן מגנזיום למניעת שיתוק מוחין בפגים, עלולים להוות רשלנות רפואית.

רשלנות בטיפול לאחר הלידה – גם לאחר הלידה עצמה יכולה להתרחש רשלנות. השארת שלייה או שאריות רקמות ברחם עלולה לגרום לזיהום חמור, דימומים, או לפגיעה בפוריות העתידית של האישה (תסמונת אשרמן).